ב7.10 החלה מלחמה בישראל, מאז החיים שלנו השתנו. כל אחד מקבל את זה אחרת אבל מה שבטוח… נפגענו.

המצב בארץ קשה מאוד לכולם, הוא בלתי רגיל ואפילו נורא, כל המדינה קמה לזה בשוק ואף אחד לא היה מוכן, בעיקר לא היו מוכנים  למאות חטופים, מאות הרוגים, ועוד הרשימה ארוכה לצערי. 

לכל בן אדם במדינה יש תפיסת עולם שונה אבל דומה, הכוונה  היא שכולם חושבים על אותם הדברים כמו להחזיר את החטופים והחיילים הביתה בשלום, למרות שכולם התעסקו בפילוג העם ועכשיו זה הדבר האחרון המעניין אותם בקיצור לכולם יש את אותו קו מחשבה בימים אלו.

אני עושה את הפרויקט שלי על בני נוער במלחמה בתור בת נוער. אנו, היינו רגילים להילחץ ממבחנים, לפחד לא לקום לשיעור הראשון, לקבוע עם חברים, סהכ ללמוד ולבלות ובבוקר אחד הכל השתנה, פתאום מלחמה, הפחד שזה יגיע לחיפה, הפחד על עצמנו, על חברינו על משפחתנו ובכללי על כל האזרחים, אני כותבת את זה בתור נערה בת 16 שחייה השתנו, שחיה בתוך המציאות הזאת אחים של חברות שלי נלחמים, אני רוצה לעזור אך אין לי , אני מפחדת להסתובב ברחובות לבד, המחשבות שלי בכל פעם שטנדר עובר…..

מאז ה-7.10 סדר חיי השתנה, המחשבות שלי ופחדיי התעצמו.

הפרויקט הזה חשוב בכדי להעביר לכם, המבוגרים, את מה שבני הנוער חווים מתית לאפכם ואתם אפילו לא יודעים.